בהרצאות שניתנו אמש בעקבות סמינר הסינטום של לאקאן, העירה אנה גלמן – באירוניה – שהצורה של הספינר, אותו גאדג'ט שנטען שהוא "משגע את כל העולם," מזכירה את הצורה של הקשר הבורומאי. הסובייקט אוחזת במרכז הספינר, באובייקט פטיט a שלו, ורואה כיצד הספינר מסתחרר במהירות סביב אובייקט סיבת האיווי. הסובייקט מתרכזת בהתענגות האידיוסינקרטית שלה, מתבוננת כיצד הספינר מאשר את הקונסיסטנטיות של זהותה… .
הלכה למעשה, הספינר לא מגלם אלא את מעגל הקסמים המרושע של ה"שיח" הקפיטליסטי: הספינר-האובייקט הוא ה"סוכן" (agent) שמנצל את הסובייקט, גורם לו להתהפנט מן האובייקט הקטן המסתחרר בידו ("להתהפנט" – זהו מסמן שכליל, בתי, השתמשה בו: "אני אהפנט אותך עם הספינר"). הספינר משווק כמוצר שמסייע בהרגעה של מתחים, תורם לריכוז, במיוחד לסובלים מ-ADHD או לחרדים מפני התסמונת. הספינר, כביכול, פונה אלינו כעבדיו ומתרה בנו שאם לא נרכוש אותו, נסבול מחוסר ריכוז, או שהריכוז הנמוך בין-כה-וכה שלנו יקטן עוד יותר, שלא נהיה רגועים וכך לא נוכל לתרום לייצור ולא נשמן את גלגלי הקפיטליזם. למעשה, הספינר מייעד אותנו להתרכז בו, ולא בעבודה היצרנית שאנו מחוייבים אליה, כך שאם נתרכז בו, נתרום למראית העין של העבודה הקדחתנית שאנו אמורים לעשות. להספין פירושו להתענג על הספינר, התענגות אוטיסטית שלא יוצרת קשר ושמכזיבה, בסופו של דבר: הספינר מסתובב ומסתחרר, לא מביא לסיפוק של ממש. עודף-ההתענגות הופך למחסור בהתענגות.
לא אהיה נביאה גדולה אם אכתוב שבקרוב הבהלה לספינר תפחת ותעלם ואובייקט-ספין-ספאם אחר יתפוס את מקומו. כפי שקרה לטמגוצ'י, לפוגים, ולאובייקטים רבים אחרים, גם הספינר יזרק אל פח האשפה ההולך ונערם של ההיסטוריה של הקפיטליזם.
מודעות פרסומת
אהבתיLiked by 1 person