אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין (שני שירים)

*

מה יודע העץ?

מה הוא כואב?

את מי הוא אוהב?

הדעת המכאוב

העמל והחטא,

העצב הוא מן העץ

קללת התשוקה

האדמה שבה צימח

את שורשיו המתפתלים

כנחשים

כשערות חווה

כשריריו המשתרגים של אדם

המושל והנמשל

עלה בידו

לתפור עלה תאנה,

המסכן,

הוא נכשל,

העלה כמש,

לכל זה היה מסוגל.

הו, אלוהים אבוד

לך אדם

כבר אכל מעץ החיים

ושמו חי לעולם.

**********************************************************************

שם, באסמים

כשביום, על פי משפט האנשים

אנו חיים בעמל ובחטא

משלמים מס לקיסרות

ולגינוני המוסר,

שם, באסמים,

מתרבה כל מה שצברנו

בעבודה לילית שאין

לה תכלה,

במסתרים של רחם

זורם ומתכלה ללא תכלה

מה שמשלמים בעדו בדם

ואי אפשר לשלם בדמים,

שם אלוהים מתרבה כך

שאנו אחוזי בעתה ושדודים

כורעים לרגליו פצועים

מחיציו מתים ומתגשמים בבשר

קוראים את הכתובת על הקיר

ולא מבינים

לא מבינים

בעוד זהב האסמים נצבר

מאת: אורית יושינסקי טרופין

אורית יושינסקי טרופין, חוקרת ספרות ותרבות באוריינטציה לאקאניאנית, מרצה ועורכת. ד"ר לספרות כללית והשוואתית. תחומי העניין שלי הם פסיכואנליזה (בכיוון של פרויד ולאקאן), מרקסיזם, מחשבה צרפתית, ספרות של המאה העשרים והעשרים ואחת, אתיקה, פילוסופיה פוליטית ופילוסופיה של העבודה. הבלוג כולל מחשבות ורעיונות, עבודות שפורסמו בפורומים שונים ובכתבי עת ו-work in progress.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: