החלטת ביניים: הצעדים שיש לנקוט

 בהמשך לפוסט הקודם, נזכרתי שהשיר של ברכט שמתוכו לקוחות השורות שציטטתי באנגלית מופיע בתרגום של בנימין הרשב ז"ל שנמצא ברשותי (בגלות המשוררים,  ע"מ 109-110, הוצ' הקיבוץ המאוחד, 1978). אני מביאה כאן את השיר, סליחה על היעדר הניקוד:
 
אבל מי היא המפלגה?
 
אבל מי היא המפלגה?
האם היא יושבת בתוך בית עם טלפון?
האם מחשבותיה סודיות, החלטותיה לא ידועות?
מי היא?
 
אנחנו היא.
אתה ואני ואתם – כולנו.
היא טמונה בחליפתך, חבר, וחושבת בראשך. 
במקום שאני גר בו, שם ביתה, ובמקום שאתה נתקף, שם היא לוחמת.
 
הראה לנו את הדרך, בה עלינו ללכת, ואנו
נלך בה כמוך, אבל
אל תלך בלעדינו בדרך הנכונה
בלעדינו היא המוטעית ביותר.
אל תיפרד מאיתנו! 
יתכן שאנו טועים ואתה צודק, על כן
אל תיפרד מאיתנו! 
 
שהדרך הקצרה טובה מן הארוכה, איש אינו מכחיש
אבל אם מישהו מכיר אותה
ואינו מוכן להראותה לנו, מה מועילה לנו חוכמתו?
היה חכם אצלנו!
אל תיפרד מאיתנו!
 
 
ידעתי שהשיר לקוח מתוך חטיבה של כמה שירים שנקראת באנגלית The Measures Taken (שפירושו, האמצעים או הצעדים שננקטים). מה שלא ידעתי הוא שהקנטטה הפוליטית הזו בנויה כמחזה, שבגרמנית קרוי Die Maßnahmeשמשמעו "ההחלטה" – The Decision (!) תודות לממציאי האינטרנט ולכותבים בוויקיפדיה !: http://en.wikipedia.org/wiki/The_Decision_%28play%29 
 
לא אחזור על הנאמר בערך הוויקיפדי. בכל אופן, הורדתי את המחזה כולו מהאינטרנט (קל למצוא, הוא מצוי ב-PDF) ואני מתעתדת לקרוא אותו. 
המחזה לקוח מעולם אחר לחלוטין, והוא כל כך בעייתי ושנוי במחלוקת, שקריאה בו לא אמורה לכאורה לסייע לי בהחלטה שלי כהוא זה. ובכל זאת, ברכט טען שהחבר הצעיר מבצע מעין חרקירי, מקריב את עצמו למען המפלגה. האם החבר הצעיר הוא סוג של אנטיגונה שהולכת עד הסוף עם האיווי הטהור שלה? אני צריכה לקרוא את המחזה בעצמי כדי לגבש עמדה, גם לגבי החברים שמבקשים להעלים את החבר הצעיר ומסייעים בהתאבדותו. באיזה הקשר ובאיזה שלב במחזה המקהלה משמיעה את השיר שצוטט כאן לעיל? צריך לקרוא, לקרוא ולקרוא (כמאמר לנין). 
     אין ספק שהתוכן של המחזה רחוק שנות אור מן המצב שלי כ"קומרדית" (comrade), חברה, בפורום תל אביב, ובכל זאת, המחזה עוסק בהחלטות סמליות שקובעות דברים בממשי, באקטים, כך שעולה השאלה לגבי אמות המידה (measures) שאותן יש לשקול (to measure) בדרך להחלטה.
אי לכך, אני עומדת לקרוא את המחזה, נראה כיצד ארגיש ואיך אחשוב בעקבות הקריאה גם על העניין הפרטי שהעליתי כאן. אולי הוא יעזור לי להטיל אור מזווית שלא חשבתי עליה ולקבל החלטה שתהיה נכונה עבורי, ביחד עם המצפן הצורני של החסד הרדיקלי.

מאת: אורית יושינסקי

אורית יושינסקי, חוקרת ספרות ותרבות באוריינטציה לאקאניאנית, מרצה ועורכת. ד"ר לספרות כללית והשוואתית. תחומי העניין שלי הם פסיכואנליזה (בכיוון של פרויד ולאקאן), מרקסיזם, מחשבה צרפתית, ספרות של המאה העשרים והעשרים ואחת, אתיקה, פילוסופיה פוליטית ופילוסופיה של העבודה. הבלוג כולל מחשבות ורעיונות, עבודות שפורסמו בפורומים שונים ובכתבי עת ו-work in progress.

כתיבת תגובה